|
|
על השיעורים הפומביים שהושמעו בערבי ימי שלישי 9 3 3 , היהודי המודרני זקוק נואשות לחוויה דתית . בימים אלה ובתקופה זו יהא . להתלהבות הגדולה של חיים יהודיים ולצורך להיות מעורב ביהדות הוא לחלוטין בלתי מודע למימד הרגשי , היהודי בן זמננו מסור ככל שיהיה היעדר החמימות והשמחה בשמירת המצוות ובקיום דרך . שבמעשה הדתי היהודי הוא על , ביחסיו אל ריבון העולמים . החיים היהודית הוא דבר מזעזע אני על כן . או שטחי ותועלתני , פי רוב שכלתני יתר על המידה ומתוחכם מדי מעריך כה עמוקות את המפגש עם יהודי אשר איננו רק מסור וידען אלא גם . בעל חזון ומי שיכול להקרין את התלהבותו של החולם , עשיר בתחושותיו הוא , ככל שהדבר נוגע לי , הלימוד . צודק אתה באמרך שאני אוהב ללמד ש אני ש . גואלת ומזככת את הגוף והנפש , מעוררת השראה , חוויה נפלאה השיח שבין המורה והתלמיד ובו אני - אוהב אני את דו ; לחלוק ידע עם אחרים , אך עם סיום השיעור או ההרצאה ! אינני בודד כאשר אני מלמד . מוצא סיפוק . בציפייה להזדמנות נוספת להורות " הבודד " אני שב אל משכני לשלום ולכל טוב , בברכות לחיים , שלך יק ' יוסף סולוביצ
To the book |
|
|