הנישואין

ד ם ו ב י ת ו א 6 5 משתוקקים לחיים בקהילה , לאיחוד בינאישי , אשר יאפשר להם לשתף בגורלם את בן הזוג האחר ; בנישואין הם מוצאים את סיפוקם . פרייה ורבייה , . נישואין ואין לפי פילוסופיה זו , אינה הציר העיקרי שסביבו סובבים הניש שאינם מעמידים ולדות מקודשים בדיוק כמו נישואין שבורכו בפרי בטן , כיוון שמשמעותה של האחדות שבנישואין מצויה בסיפוק העצמי שמפיקים ממנה בני הזוג , יותר מאשר בתרומה שצומחת מהם לחברה . כך מחליפה את הקולקטיביות שלהם , והרומנטיקה נישואיןהאינדיבידואליות שבמערכת ה באה במקום התועלתיות . נקודת המבט של התורה כאשר אנו בוחנים את המחלוקת הזו לאור סיפור הבריאה שבתורה , מתברר מוחצנת וזו - לנו כי התורה מפעילה את שתי התפישות , זו האובייקטיבית גופני של הזכר והנקבה , בסיפור הראשון אימננטית . האיחוד ה - הסובייקטיבית על בריאת האדם , משרת מטרה אחת בלבד : פרייה ורבייה . האיש והאישה מצטווים לאמור : " פרו ורבו " ) בראשית א , כח ( . המשכיות הגזע היא גרעינו של האיחוד הגופני . אבל בסיפור הבריאה השני - אם לא הבלעדי - המכריע , וחוה נה לחלוטין . המפגש בין אדם הראשון אנו עומדים בפני אטיולוגיה שו בין האיש...  To the book