עברית בארץ-ישראל

כל ילמדו בו מבית-הספר,תצמח שהישועה בכך, נחמה מצא לא ז׳בוטינסקי גם נודעת האד□ של נפשו על ניכרת השפעה כי העברית . השפה את ילדינו בחברה עברי בית-ספר חניך גם יתבולל מהרה שעד החשש, וקיים לסביבה, עברית, בלי בארץ להתקיים אפשר כי בעיניו, יראה "אם — לועזית הדוברת שכבות בכל מקובל הציבור, על חביב להיות המעדנים, מכל ליהנות וגם שיתאמץ עולה, מכל לדרוש יש לפיכך היישוב" . בהנהלת משתתף החברה, — ? מנשוא כבד נטל זהו וכי למעשה . הלכה בה ולהשתמש השפה את ללמוד ללמוד אותו מכריחים אם החדש, העולה כיתפות על כביכול, שמטילים, הנורא, בקושי אבל קל . דבר איננו שפה לימוד כמובן, מאמין . אינני הזה הנורא בקושי — עברית, ללמוד הוא משתדל באהבה : האלה היסורים את היהודי המהגר מקבל אחרת ארץ בכל לא שם מתאונן . ואיננו רוגן ואיננו כועם ואיננו — ספרדית או צרפתית, או אנגלית, ידידיו, מאת יבקש להיפך . — המקום בשפת במעמדו ידברו אם נעלב, עצמו את ירגיש את השיחה שטף מתוך ולתפוס השפה לצלצול להתרגל יוכל למען ככה, יעשו דווקא כי בארץ-ישראל, רק . . . בוגרים גם אלא כזאת, עושים צעירים רק לא למד . כבד אשר המלים, ואונס ואלימות והכרח כפייה על ומת...  To the book