עברית

מקריאה ליהנות ירצו כי ממעינותיה . עתה גם לשאוב הם ומוכרחים מזרמיה, שופעות לע״ז, ספרי עומדים שבו הארון, אותו אל מאליה ידם תימשך בעל-בורחם והנה בספרים, הזרה . התרבות של נטיותיה את מגמותיה, את זרמיה, את נפשם תספוג ובעל-כורחם — יעברו, והמוסר ההכרה לשנאה, תיעשה החיבה תשתנינה, ההשקפות ייעקר, הרגש כי ! בגלעד צרי לה אין — מורי, הרעילני שבה השפה, שפה, ה אבל בנינו את לקשר אנו חייבים מרפא, לו שאין זה בסם — ממנו, להיפטר שאין זה בקשר הלשון הלאומי בחינוך רקמות-נפשם . כל את ו״להרעיל" להורות העברית, לאומה — התוכן של ערכו את גם מבטל אני אין קליפה . הוא והתוכן העיקר היא כמובן, ובלעדיהם, מאוד׳ עד הם חשובים אלה כל להיפך, ! העברי והמדע העברי הרוח של העומד הקשר לא-ייקרע, הקשר הקשר, אבל לקוי . חינוך אלא הלאומי החינוך אין היא — האומה לבין היחיד בין ההכרחי הקשר תמורות-הזמנים, וכל מסה כל בפני הרגשותיו . את ולהרגיש מחשבתו את לחשוב היחיד הורגל שבה הלשון — הלשון, היא להתקרב רק לנו ואפשר במלואו הזה האידיאל את להשיג נוכל לא בגלות כמובן, אליו להתקרב כדי וגם תנאי-הגלות, על-ידי המוגבלת במידה — ידועה, במידה אליו ארוכה ל...  To the book