|
|
הוא כאויב . — מזה יותר ואף נכרי״, כ״שליט הבריטי השלטון של הברורה בבהי- התנבא גם אבל , ת וי צ ה- י א את בו המלחמה של ראשון כשלב קבע בקיאי□ גם רבים, ערוך . לאין חריף אופי ילבשו הבאי□ שהשלבים רות, שיצאו הבאים, הדברים את יקראו כאשר יופתעו, בוודאי ז׳, של בכתביו בוודאי בארץ-ישראל, אור אז ראו ( ולא 1931 שנת בסוף כבר ז' של מעטו : הצנזורה ) אימת משום חדשה לשיטה להתכונן חייב בארץ-ישראל היישוב אחרת . שאלה — הוא העיקר אבל - - - - - - - ת ו י צ- י א ל : מדינית מלחמה של — זו עצה נגד להעלות שניתן התירוצים, וכל הנימוקים כל את בעל-פה אני יודע להשיב טעם אין "ממותן" . ייאוש של תירוצים מדינאי׳ / זחילה-״מעשה של נימוקים שכבר עובדה, קביעת פשוט זו הרי נבואה, אפילו זו אין : כלל ״עצה״ 'זו אין דבר . להם תתבטא ואשר היישוב, של ויותר יותר נרחבים חוגים ותקיף תתפתח ואשר גולדה, כי יהיה, זה כך התועלת : מן בהם אין שהם תירוצים כל ויותר . יותר חריפות בצורות אויב ואל הממשלה, הריהו בארץ-ישראל העיקרי אויבנו כן על כי להיות, חייב זה כך אויב . כאלאלא להתייחם אין © ) 1931 . 12 . 18 "הייגט", ( "אונגעהארזאמקייט", * הדברים נכתבו בה...
To the book |
|
|