חובה לעם

יבוא לא ואיש תהיה, אשר היה — ׳חובות׳ גורס אינני בכלל ״אני ז', טען ללא השם, למען אז, — דווקא ציוני להיות בחרת א□ אבל בטענות . אליך — ולהלן תנאי״ . כל המזוייפת במליצה לשחק יתר-על-המידה אצלנו שמרבים בכך, אולי היא האסון מחצית את כי עצמו, לשכנע מנסה מבוגר, ואם צעיר אם אדם, כאשר העם" . כלפי "חובה בדבר ישראל, לעם כלשהו חוב בכך פורע הוא אלא עצמו, למען עושה הוא אין עושה, הוא אשר שלנו, בימינו בן-יחיד . של קפריזות של הסכנה כל טמונה כבר עצמה זו באשליה הרי — "יחסן" הוא כן ועל נדירה, תופעה בבחינת הוא חובותיו ; את המשלם אדם לכול, כידוע . . . ״ברוגז״ יהיה פן — ביותר המתוק חיוכו את לעברו לחייך נאלץ שהנושה גדול, שכל בכך, עיקרה לעמו : פרט שבין היחס בדבר לגמרי שונה פילוסופיה מציע הריני אומתו . כלפי חובה שלאדם להוכיח, כלל ניתן לא מיתוס . אלא אינו ה״חובה" בדבר הסיפור רוצה הוא אם האדם, את שואלים אין חופשי . מהסכם כתוצאה רק תיתכן מוסרית חובה כיהודי . או ככושי, או כצרפתי, — השטן ושל הקדזיש-ברוך-הוא של זה לעולם להיזרק אין עליכם, זכות כל אין לעם רבותי, מגוחך . זה הרי החובה ? כאן נובעתאפוא מניין בחירתכם זו הרי הע...  To the book