|
|
הנד ! , ׳ ה מצוות "קדושת" הכרת אולם אובייקטיווי, באופן האלהות קיום על להתווכח אין המחוקק אצל האלהות את מפקיד כאילו המלך — מלך כל של המלכותי רצונו מעשה רק כתפיו . על חרבו בהטלת ) 217 עם׳ וחברה״, ״אומה כרך , 1938 [ ב׳ ] ״, המשק לתורת ( ״מבוא ¥ האידיאולוגי הביסוס את שאב מהם מעיינות, שני על הצביע זיבוטינסקי האחד כולם . בני-המלכים בין הגמור השוויון עקרון קדושת בדבר לתיאוריה נלאה לא שהוא התשע-עשרה, המאה של הנאוריםהלכי-הרוח — הוא : נס על מלהעלותם אנשים, עם יחד אעבוד לא לעולם הבדלי-דרגות . באנושות יש כי להאמין, רוצה אינני מנסיכים, מורכב שהעולם האשליה, את לי יצרתי לדעותי . דעותיהם את לשעבד המוכנים איננו אפילו הדיקטאטורה עניין כי חוששני, זה . ברעיון אמונתי את לקפח רוצה ואינני שבעולם אני, מצטער כולו . בעולם העובר כזה, זרם כיום יש אלא מסויימת, באישיות כרוך שררה אז התשע-עשרה . המאה מן בא אני מדינית . לתורה הדבר את עשו לנו מחוצה לו יינתן אם ונבון, טוב יהיה ומלוכלך, הוא רע אם גם אדם, כל כי ההשקפה, בעולם ואל באתי אחדים "מזמנים שאמר : וינאי משורר זה היה השקפתי . זוהי הגאות . החינוך להשקפה, להסכים מאשר ...
To the book |
|
|