|
|
18 | מיכל בן - נפתלי מספר שנים קודם לכן, הזמינה מורתי הנערצת לספרות, עטרה גבע - לוי, את נורית זרחי לפגישה עם תלמידי חטיבת הביניים דובנוב בתל - אביב . היה עלינו להתכונן לפגישה ולהגיע אליה עם שאלות מנוסחות מראש . הכנתי שאלה שלבטח הוצגה בפניה לעייפה : מה יוצר עבורה את ההבדל בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים . ניחא . אפילו בדקתי בבית עם אבי אם השאלה שלי מנוסחת היטב . המאמץ הכרוך בהפניית שאלה לסופרת הראשונה שפגשתי מעודי מנע ממני מן הסתם להקשיב לתשובה . אבל איכשהו, השאלה הזאת מתייצבת גם היום — לפניי — בניסיון להבין, לנוכח חיתוך מסוים של מכלול יצירתה בפרוזה של נורית זרחי, את מקומה של "דרגת האפס" הילדית או של ה"היעשוּת - ילד" במעשה הכתיבה שלה . במילים אחרות, השאלה אינה מה יוצר את ההבדל בין שתי הספרויות, כמו מה משקלם של השפה הילדית ושל סדרי הגודל הילדיים בעצם כתיבתה ; מה משקלו של אותו חומר חי מעצב, שהיא אינה חדלה לחשוב עליו ולדובב אותו . חומר שמצד אחד אי אפשר לחרוג מן הטריטוריה שהוא תוחם, ומצד אחר, בה - בעת, הוא - עצמו מאפשר להתגבר על מה שנדמה כאילוציו הגורליים : "מה שנחשף לעיניי באותו רגע, מבלי ש...
To the book |
|
|