|
|
102 על פשעים ועל עונשים מנוגדת לרוח המתינות והאחווה שמוֹרוֹת לנו התבונה והסמכות הנערצות עלינו — אף על פי כן הדבר נחוץ והכרחי . את כל זה צריך לקבל כדבר ברור ומוכח, המתיישב עם טובתם האמיתית של בני האדם, ובלבד שיש מי שמבצע אותו מתוך סמכות מוכרת . אינני מדבר אלא על פשעים הנובעים מטבע האדם ומן האמנה החברתית, ולא על חטאים שעונשיהם, אפילו בעולם הזה, צריכים להיקבע על פי עקרונות שונים מעקרונותיה של פילוסופיה מוגבלת .
To the book |
|
|