|
|
75צ'זרה בקריה עצמה ; ומוטב שלא יושתו על מספר גדול של בני אדם בבת אחת מפני שקלונם של אנשים רבים בעצם אינו קלונו של אף אדם . העונשים הגופניים והכואבים אינם הולמים את הפשעים המבוססים על גאווה, שכן פשעים אלו שואבים את תהילתם וניזונים מן הכאב עצמו . לפשעים האלה יאים הלעג והקלון — עונשים המרסנים את גאוות הקנאים בגאוות הצופים, ושבזכות התמדתם, במאמצים ממושכים ועקשניים, תצא האמת לאור . וכך, במאמצים נגד מאמצים ובדעות נגד דעות, מנתץ המחוקק החכם את ההערצה ואת הפליאה שמעורר עיקרון כוזב בקרב העם — עיקרון שהאבסורד המונח ביסודו נסתר מעיני הבריות בגלל ההיקשים הנכונים שמקישים ממנו . זו הדרך להימנע מלשבש ולערפל את היחסים בין הדברים ואת טבעם הבלתי משתנה, שפעולתו התמידית, הבלתי מוגבלת בזמן, משבשת ופורמת את כל החוקים המוגבלים שסוטים ממנו . החיקוי הנאמן של הטבע נחשב לעיקרון אוניברסלי לא רק באמנויות הטעם והעונג ; גם הפוליטיקה עצמה, לפחות זו האמיתית והבת-קיימא, כפופה לעיקרון כללי זה, שהרי אין היא אלא אמנות ניהולם של הרגשות הבלתי משתנים של בני האדם והתיאום ביניהם .
To the book |
|
|