|
|
14 על פשעים ועל עונשים החוקים . מיהו אפוא המפרש הלגיטימי של החוק ? השליט, כלומר הנאמן המופקד על שמירת הרצונות הממשיים של הכלל, או השופט, שתפקידו רק לבדוק אם אדם מסוים אכן ביצע או לא ביצע מעשה המנוגד לחוקים ? השופט צריך ליצור היקש מושלם לגבי כל פשע : ההנחה הראשית צריכה להיות החוק הכללי ; ההנחה המשנית צריכה להיות המעשה שמתאים או אינו מתאים לחוק ; והמסקנה : חירות או עונש . כאשר השופט נאלץ או רוצה לחרוג מן ההיקש הזה, הוא פותח פתח לאי-ודאות . אין דבר מסוכן יותר מן האקסיומה המקובלת הגורסת שצריך להיוועץ ברוח החוק . זוהי סוללת נהר ששיטפון של דעות מחריב אותה . האמת הזאת, המצטיירת כפרדוקסלית בעיני ההמונים — כי הם מתרשמים משיבוש קטן וגלוי לעין יותר מאשר מתוצאות גרועות אך רחוקות של עיקרון כוזב שהכה שורש באומה — נראית לי מוכחת . מושגינו וכל רעיונותינו קשורים אלה לאלה בקשרים הדדיים . ככל שהם מסובכים יותר, כן גדל מספר הנתיבים המגיעים אליהם ויוצאים מהם . לכל אדם יש נקודת מבט משלו ולכל אדם יש נקודת מבט שונה בזמנים שונים . רוח החוק תהיה אפוא התוצאה של ההיגיון הטוב או הגרוע של שופט אחד ושל העיכול הקל או ...
To the book |
|
|