פרק ו: הדילמה של היהדות המודרנית כבעיה של מחויבות פוליטית

118 לא יסור שבט מיהודה ואמר להם, "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ; על כן אפקֹד עליכם את כל עוֺ נׂתיכם" ( עמוס ג : ב ) . היהודים נתבעו בידי אלוהים . נכון אמנם שאבות אבותיהם בחרו להיבחר, ושאחרי כן ניתן הן לדורות שלמים הן ליחידים לאשרר את החלטתם ולחדש את בריתם עם אלוהים . אבל הם לא יכלו באמת לדחות את הברית . "אף על פי שחטָא", פוסק התלמוד, "ישראל הוא" ( בבלי סנהדרין מד ע"א ) . היהודי האינדיבידואלי נושא אפוא בעול מטפיזי, רתוק לתכנית של שכר ועונש שלא בחר בה . מבחינה חברתית, היהודים תפסו את עצמם כמשתייכים לאומה עתיקה וייחודית שמציאותה הטרימה מכל בחינה את מציאותו של היחיד והתעלתה מעליה . במונחים של שטראוס, "החברה האזרחית" קדמה לפרט . אף על פי שהיחיד נדרש לתת דין וחשבון על חטאיו לפני שופט צדק ( עדות לקיומה של תפיסה חזקה של אינדיבידואליות ) , הוא עמד בכל זאת לפני אלוהים כשהוא עטוף במידותיהם של האבות הקדושים ונתמך בתחינות ששטחה הקהילה כולה להכרה בנאמנותה הקיבוצית, או לפחות ההיסטורית . 4 המבנה הקיבוצי של החברה בכללותה תמך בדימוי הסמלי של היהודים כעם מתבדל, שגורלו אינו נתון בידיו . בקבלה, הניסוח המ...  To the book