פרק ה: אנשים וזכויות

19אנשים וזכויות מי שמבסס זכויות רק על היותו של אדם "איש" רואה לנגד עיניו תפיסה מסוימת של הפרט האנושי כ"עצמי לא-ממוקם" ( unsituated self ) . 1 עצמי כזה קודם להתאגדויות ולהיקשרויות שאליהן הוא מצטרף . לפחות באופן אידיאלי, הוא אינו נושא בנטל של קשרים שלא בחר מרצונו החופשי . זהו העצמי של תיאוריית האמנה החברתית ; הוא אוטונומי, חוק לעצמו . ליתר דיוק, הוא מגלה בכוחות עצמו את החוקיות, באמצעות חקירה עצמית . הקשרן של זכויות : פרטים אוטונומיים מושג האוטונומיה יכול לשמש לנו כאחת מנקודות המוצא האפשריות לבחינת האדם המודרני בעל הזכויות . אוטונומיה פירושה עשיית דין לעצמך, גילוי הנורמות של חיים לפי חוק — נומוס — בעצמך או בתוכך . עקרונית, האוטונומיה איננה אנרכית או אנומית . האוטונומיה והסמכות ( אוטוריטה ) הן מונחים קשורים זה בזה, כפי שמרמזת האטימולוגיה שלהן . אוטונומיה פירושה שהעצמי נעשה אוטוריטה לעצמו, שהסמכות, בתור שכזאת, תלויה בהסכמת העצמי . ההכוונה העצמית היא עקרון-העל של האוטונומיה . כיצד הגיעה ההכוונה העצמית למעמד של עיקרון מוסרי ? במובן מסוים, אפשר לומר ששורשיה נטועים בהגיון האחריות, בתנאים שבהם א...  To the book