מעמדן המשפטי–חוקתי של המפלגות עם קום המדינה

נ י ר ק י ד ר 40 בעניין תוכנו של המשפט במדינה החדשה ( בייחוד שאלת שילוב ההלכה היהודית 4 בשנים האחרונות החלו להתפרסם גם מחקרים העוסקים 3 ( ג ) שאלת החוקה . במשפט ) ; בעניינים משפטיים מוגדרים כגון הליכים משפטיים הקשורים בהקמת המנהל הציבורי 5 סוגיית והמשטרה או ההסדרה החוקתית של שאלת הבחירות לאספה המכוננת ולכנסת . מעמדן המשפטי של המפלגות בארץ נדונה אף היא במחקר האקדמי, אך לא מנקודת 6 מאמר זה מבקש להוסיף למחקר את הדיון במעמדן המשפטי – חוקתי מבט היסטורית . של המפלגות בהקשר ההיסטורי של שנת העצמאות הראשונה למדינה . מפלגה היא האמצעי המרכזי לפעולה פוליטית מאורגנת, במסגרת מוסדות השלטון 7 למפלגות פוליטיות יש אפוא חשיבות רבה מבחינה חברתית, או במסגרות חברתיות . על הקמת מערכת השיפוט הישראלית בשנת תש"ח ( 1948 ) ', שם, 115 ( ניסן תשס"ה ) , עמ' 195 ; הנ"ל, ‘שופט במצוקה : פרשת מינויו של שניאור – זלמן חשין לבית – המשפט העליון ( תש"ח – 1948 ) ', זמנים, 93 ( תשס"ו ) , עמ' 82 ; אליקים רובינשטיין, שופטי ארץ : לראשיתו ודמותו של בית המשפט העליון בישראל, ירושלים ,1980 עמ' 87 - 102 . 3 ראו למשל, עמיחי רדזינר, '"ה...  To the book