16 16 פרק 1 והשופטת . על פניו קביעה זו נראית מופרזת, מכיוון שלתקשורת אין שום כוח בסמכות החוק בהשפעה על חיי האזרח, לא בדמות חקיקת חוקים ולא בדמות קביעת מדיניות . אבל את כוחה שואבת התקשורת מעצם השליטה על העברת המידע בין פעולתן של רשויות המדינה לבין האזרח, ובכך יש באפשרותה לצייר תמונת מציאות מוטית . מכיוון שבמדינה דמוקרטית הריבון תלוי בדעת הקהל, השליטה בחוליה אחת בשרשרת, שמחברת בין הריבון לאזרח, מעניקה כוח אדיר . למעשה, כשמדובר בשרשרת, לכל חוליה קיים אותו משקל ובמשבר הקורונה החוליה הזאת שיחקה תפקיד מכריע . בעזרת התקשורת האזרח יכול לתת משוב לתפקוד המדינה . הוא יכול לנתח את פעולות הממשלה כשהוא בוחן את התוצאות של פעולות אלו . הוא יכול לפרש אם פעולות הממשלה גרמו לתוצאה הרצויה, ואם התוצאה הרצויה מבחינת הממשלה היא התוצאה הרצויה מבחינתו . כך לכאורה מתגלמת השיטה הדמוקרטית במיטבה : פעולות המדינה מסוקרות על ידי התקשורת ומתווכות על ידה, כדי שהציבור יוכל לתת את דעתו על נבחריו – אם זה דרך הקלפי ואם בדרכים אחרות, כגון מחאות והפגנות . תארו לעצמכם מצב שבו התיווך הזה פגום . פעולות מסוימות של המדינה מובילו...
To the book