332 | קומץ שמיים ביד - קידום תהליכי ויסות עצמי בבית הספר ובגן הראתה הגננת תמונות המציגות ילדים במִגוון מצבים . היא האמינה כי יהיה קל יותר לילדים לנתח אירועים שילדים אחרים מעורבים בהם . כך למשל באחת התמונות נראו שני ילדים רבים בגלל צעצוע . הגננת ביקשה מהילדים לספר : מה היה האירוע שיצר את המריבה ? מה כל אחד מהילדים חש בגוף ? מה הם חשבו ? מה היו הרגשות שלהם ? באיזו מידה הם הרגישו את הרגשות האלה ? לאחר מכן הם התבקשו לנחש את התגובה של כל אחד מהילדים ואת התוצאה של האירוע . תיאור האירוע משתי נקודות המבט אִפשר לילדים להבין שכל אחד מהצדדים תופס אחרת את הסיפור . הילדים הציעו רעיונות לדרכי פעולה : מה אפשר לעשות כדי למנוע את המריבה ? מה הילדים יכולים לומר לעצמם כדי להירגע ? איך הם יכולים לשנות את ההתנהגויות שלהם כדי להשיג תוצאה חיובית יותר ? במפגשים הבאים הילדים ערכו סימולציות של אירועים שקרו בגן . בעזרת הגננת הם שחזרו את רכיבי האירוע ואת התחושות שליוו אותו . לאחר מכן הם ניתחו את המחשבות שלהם ואת התחושות הגופניות בעת האירוע, קראו בשם לרגש שחוו ותיארו את מידת עוצמתו . אחר כך הם דיברו על התגובות שלה...
To the book