מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 56 במרכז תפיסת ההפעלה המקורית . לכוח האש ( ארטילריה ) של הצבא המצרי הייתה עדיפות ברורה, ולצה״ל, שרוב כוח האש שלו רוכז באופן מסורתי בחיל האוויר, לא היה מענה הולם לעדיפות זו . בישראל ראו תחילה באירועים תקריות מן הסוג שהיה מוכר בעשור שקדם ל- ,1967 אך כעבור זמן זיהו את המתאר הייחודי של המלחמה והבינו את השלכותיו . המענה הראשוני הישראלי היה בעיקר באמצעות ארטילריה, אש טנקים, מבצעים מיוחדים מוסקים והקמת קו מעוזים לאורך התעלה . עוד בשלב הראשון של המלחמה הציע ראש אג״ם האלוף עזר ויצמן להשתמש בחיל האוויר, אך את הצעותיו דחו הן הרמטכ״ל חיים בר-לב והן הדרג המדיני ( יניב, ,1994 עמ׳ 252 – 253 ) . שר הביטחון משה דיין היה המתנגד העיקרי להפעלת חיל האוויר במלחמה, בעיקר משום שחשש מהסלמה לא רצויה . לדעתו של דיין היו שותפים גם אישים נוספים בצמרת הביטחונית של ישראל, בהם גם הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר האלוף מרדכי הוד . עם זאת, כאשר התמשכה המלחמה נראתה האפשרות להפעיל את חיל האוויר מסלימה פחות מן הרעיונות שהועלו על מבצע יבשתי גדול שיכלול חצייה של התעלה כדי לפגוע בהיערכות הצבאית המצר...
To the book