מקומו של חיל האוויר בתפיסת ההפעלה המקורית

194811948 מהקמת חיל האוויר למלחמת ששת הימי 1 43 שונה לחלוטין מן ההתבססות הכמעט מוחלטת על צבא המילואים בשאר יחידות צה״ל . בשנים אלו התייצבה והתחזקה גם התפיסה בנוגע לצורך בזמינותו הגבוהה של חיל האוויר, והתפתחה תפיסת כוננות רלוונטית . ואכן בפברואר ,1960 כאשר הפתיעו המצרים את ישראל והעבירו כוחות גדולים לסיני, בלט חיל האוויר בהיותו הכוח הצבאי היחיד שהיה יכול לפעול תוך זמן קצר מרגע הפעלתו ( ׳כוננות רותם׳ ) . המידע הראשוני בעניין זה הגיע מארצות הברית, ואחר כך זיהו גיחות צילום את ההיערכות המצרית בסיני שמנתה מאות טנקים ואלפי חיילים . ב- 24 בפברואר כונסה ישיבה מיוחדת בלשכת הרמטכ״ל . הוצגה בה תמונה קודרת ומאיימת שלפיה יכול הצבא המצרי לתקוף את ישראל במלוא כוחו בתוך 12 שעות . במהלך ישיבה דרמטית זו, כאשר ראש אמ״ן דיבר על האפשרות שתפרוץ מלחמה, כתב ראש אגף המטה ( אג״ם ) האלוף יצחק רבין פתק למפקד חיל האוויר עזר ויצמן : ״נתפסנו עם המכנסיים למטה . ל- 24 השעות הקרובות הכול תלוי בחיל האוויר״ ( רבין, ,1979 עמ׳ 107 ) . האמירה הזאת שיקפה את ההבנה בנוגע ליתרונות היותו של חיל האוויר מוכן לפעולה נרחבת תוך זמן קצ...  To the book