פרק שני: "דרך תעלות השופכין לירושלים" – חטא, מיניות ותשוקה בעולמו של שדה

57"ל י ר ו ש ל י םד ר ך ת ע ל ו ת ה ש ו פ כ י ן" : פ ר ק ש נ י 4 " . רואהו הצד השני בא לידי ביטוי בכך שהוא איננו מגלה שום עניין בכל מה : שיש לעולם סביבו להציע הוא ; הוא אינו מקנא בשועים על עשרם ואינו מתאווה אל כבודם של המכשפים לבו אינו נמשך אחרי ; אינו חושק בפילגשי המלך ואינו תאב את חכמת היהודים הנעליים ,הכושיות,האש, הענבים ,המשי,האושר,התקוות,עדייםהידידות וה 5 ] . . . [ האדומות שהוא למעשה גם – "חיים והמוות אשר בקרבו"הריכוז המוחלט של המשורר ב קשור אצל שדה לא רק בוויתור על – מה שהופך אותו לבנו הנבחר של אלוהים אה אפילו שיש ניגודנר ; אלא גם בוויתור על העולם הזה,ביטחון ומעמד חברתי לבין הרדיפה אחר הנאות ,כפי ששדה תפס אותה, מובנה בין העמדה הדתית 6 . חושניות את חיי היצירה שלו"החיים כמשל"כאשר שדה מתאר ב,באופן זה אלא גם את, הוא מדגיש לא רק את הבדידות שהייתה מנת חלקו ,בירושלים 7 ; הדלות והעוני שחווה באותן שנים שדה חוזר בכתביו השונים ,באופן דומה ויתר על של האדם שהתנתק מהחברה האנושית וּ , שוב ושוב לדמותו של הנזיר 8 ; מתוך מטרה להתמקד בדיאלוג עם אלוהים, כל הנאות החיים התפיסה העולה והעיסוק באחד מחייב ...  To the book