ת י ק ת ה א ד מ הש 56 היא מוצגת כסובייקט הרבה יותר ממשי והרבה יותר,למעשה ; כבעלת תודעה המדברים בלי לומר דבר, מעניין מאשר כל אותם בני אדם החיים על פניה . יב לוששווה להקש שאותו ראינו בסעיף ,לא קשה לראות את הדמיון שבין היחס לאלוהים,כמובן בשני המקרים שדה . כפי שהוא מתואר בקטע שלעיל,לבין היחס לאדמה,הקודם לבין – האדם החיים את חייהם ומרעישים את העולם בפטפוטיהם מנגיד בין בני מקרים גם מתואר המשורר בשני ה . איזו הוויה דוממת ואינסופית המצויה מנגד הוא היחיד שמקשיב ; כאדם היחיד המודע לקיומה של ההוויה האינסופית הזאת . סטרי-גם אם בדרך כלל מדובר בדיאלוג חד – לה ומנהל איתה איזשהו דיאלוג כפי,או . וההקשבה הזו והמודעות הזאת הן מה שמבדיל אותו מיתר בני האדם – שהוא עצמו מתאר זאת בהמשך דבריו ,אבל את שתיקת האדמה ; אינני פקח כלל וכלל , אינני משכיל , אין אני מלומד 59 . אני גאון בהבנת השתיקה . אני מבין להפליא , באמת, אותה – כלומר את עצמו – אם בסעיף הקודם ראינו ששדה מגדיר את המשורר ,וכך הרי שכאן הוא מגדיר אותו," בתוך האינסופיות לפני האלוהים "ככזה הקיים הוא,ואולי היחיד, שרונו העיקרי של המשורר יכ : אמצעות יחסו אל הא...
To the book