מלחמה ומשפחה

[ 57 ] ככה זה היה חדר השינה שלהם . לאחר שהנריק סקר אותי, אמרה לו ניטה : "אמרתי לך שהיא נחמדה" . היה ברור ששליחת ניטה כחיל חלוץ למפגש איתי נבעה מהפחדים של הנריק מהמפגש עם בת אחותו . טיילנו בלונדון, בסטונהג', בקנטרברי ובעוד מקומות . ניטה הזמינה לארוחת ערב את מיטב חבריהם הפולנים, מיודעים עוד מימי ורשה . משפחת סטרטון – העיבוד הבריטי של השם הפולני שטיצר – חיה בשכונה יהודית, גולדרס גרין, ודומה שלא היה להם חבר אחד שלא היה יהודי . ניטה למדה לבשל מאכלים יהודיים, למשל ה"צ'ולנטו" המפורסם שלה . הנריק שלח אותי עם ניטה לסיטונאי בגדי נשים שהכיר, כדי לקנות לי שמלות . קיבלתי כמה שמלות נאות ביותר ולבשתי אותן כדי להראות להנריק . גולת הכותרת של הפינוקים הייתה סעודה במסעדה הודית עם כל החבורה הפולנית . אך כל ימי הביקור שררה תחושה של דברים שלא נאמרו, של מתח שלא רפה . בערב האחרון לשהותנו בלונדון ישבנו ארבעתנו לשיחה . היא התחילה ברגל שמאל . הנריק שאל אותי : "איפה גרתם בוורשה ? " ואני יריתי בחזרה בפולנית "ברחוב אורלה מס' 5" . לא אהבתי את מבחן הזהות שערך לי . איני זוכרת כיצד התגלגלה השיחה לכך שהוא אכן ידע אחרי ה...  To the book