בובי

[ 44 ] אניטה שפירא הדתי : החיים היו קשים והיה צריך לחיות ממה שהיה, וזה לא היה על טהרת הכשרות . גם קודם לכן לא הקפידו על שמירת המצוות מחוץ לבית הוריהם . בארץ נהג בנו להתפלל בימים הנוראים בבית הכנסת "אוהל שם", ששם לוותה התפילה במקהלת נערים, והוא היה לוקח אותי איתו . ביום כיפור הוא צם ואילו רוזה ואני אכלנו בצנעה במטבח, אוכל קר . לקראת תפילת נעילה המתנתי לבנו מחוץ לבית הכנסת עם שאר הילדים, ובידי קלמנטינות לשבור את הצום . עתה למדתי אצל משפחת שפירא מהם קידוש והבדלה ושירי חג וניגונים ומנגינות מסורתיות . לפני כל ארוחת חג נהגו לחלק לסועדים שירונים, כדי שכולם ידעו את סדר השירים והמילים . היה משהו יפה בניסיון לשמר מסורת, אף כי היה גם משהו מבוים בטקסיות החילונית, ובובי בצעירותו התמרד נגדה . עם השנים נפתח יותר לשמירת המסורת . ככל שנקפו השנים השירים נעשו רלוונטיים פחות ומוכרים פחות לבני הדור הצעיר, שריד של זמן שחלף, והטקס מאולץ יותר . אהבתי את דרך ניהול סדר הפסח, שנתן משמעות לקריאת ההגדה : "סבא, אשאלך ארבע קושיות", היה אחד הילדים מקדים לשירת ארבע הקושיות, ומסיים באמירה "תרץ לי בבקשה את ארבע הקושיות"...  To the book