ג. עמדתו של משה מנדלסון: בין מנדלסון לשפינוזה

ע ם , מ ו ל ד ת ו ס פ ר 242 קווי הדמיון ברורים : מוקד הדיון אצל שניהם ,מעבר להבדל זה ואחרים הוא שאלת היחס שבין הדת למדינה או בין הדת לחברה האזרחית . שניהם החוק,, מניחים כי הנבדלות היהודית מכוננת על ידי המערך הנורמטיבי הם מבקשים לשרטט את היחס שבין חוקה זו לבין חוקתבעקבות זאתו המדינה או החוקה המוסרית . מבקש להתמודד מחדש עם מכלול המשמעויות מנדלסון ,כמאמין וביניהן : היחס שבין החוק ההלכתי האלוהי ,הקשורות למרכזיות החוקה . הוא אינו יכול להכחיש כי ארץ-ישראללבין הטקסט ושאלת מעמדה של אבל הגותו מבקשת למשטר,מצויה בחלום ליבם של היהודיםארץ-ישראל הולכתאשר, חלום זה באמצעות פרשנות מחודשת שלו לזיקה לארץ לא אוכל להתייחס כאן למכלול הגותו ומאבדת את חשיבותה כיסוד מכונן . ר וניתוח מעמדו תמקד בעיקר בשאלת היחס שבין החוק לספאו, מנדלסון של ניתוח זה אבקש לבחון מחדש את היחס שבין הספר באמצעותשל הספר . לבין הארץ . , שלפיו ייחודו של שפינוזה ממשיך את קו הטיעון של מנדלסון כאמור, בהתגלות . בהקשר זה מצייןו בחוק האלוהי שנמסר לנעוץ עם ישראל פר חוקים, לאצור "ספר אלוהי" ש"נועד להיות סנתן לנו משהכי מנדלסון 20 בתוכו מצוות, חוק...  To the book