ב. שפינוזה: הולדת הטקסטואליות של העם היהודי

732ה ט ק ס ט כ מ ו ל ד ת , ה מ ג מ ה ה ה י ס ט ו ר י ת ת ר ב ו ת י ת החקיקה המיוחסת לאל מייסדת את הממלכה ולפיכך היחס אל הארץ הוא החקיקה להתממש במרחב פוליטי שמטבעו חל על מרחבעל משני . ולא השהות בארץ : עצמומימושהעיקר הוא האבל,גאוגרפי דין לומר עליו כי מן ההתגלות או מן העקרונות שניגלו לו תפס את משה בחבל ארץאת עם ישראלעל הצד היותר טובהאופן שבו אפשר לאחד מסוים, וליצור חברה שלימה או להקים ממלכה, וכן הוא תפס את האופן 4 שבו ניתן בצורה הטובה ביותר להטיל משמעת על העם הזה . מאחר ותכלית החוק היא הקמת חברה הולמת בחבל ארץ, ברור למדי לפי קריאתו שללא העם . היפוכו של דבר : ף שהארץ אינה יסוד ראשוני, וא ורה על כך שהבחירה בעם ישראל אינה מהטקסט המקראי, שפינוזה תקיאאו אז, אם הם יחטאו ויפגעו בתנאי הברית שנכרתה עמם . מוחלטת אינה מובטחת . גאוגרפימרחב הבהארץ מתוכה . השהותאותם מעידה על יחס יתר על כן, בחירתו של עם ישראל אינה מטפיזית ואינה מיוחד בין האל ובין העם . הבחירה מתגלמת בכך "שאלוהים בחר בהם לשם חוקים' יצירתה של חברה מיוחדת וממלכה מיוחדת", וזו מותנית ב סבר כי העדות העמוקה לבחירה הזמנית של האל בעםשפינוזה . 'ה...  To the book