פרק כט: הנח"ל וחוק שירות הביטחון

387 לפקודה תמיד אנחנו ? להגשת הצעת החוק לכנסת הייתה סיעת הפועל המזרחי, שייצגה גם את חברי הקיבוץ הדתי, במלכוד . בקרב חבריה המרכזיים, כמשה שפירא, היו שראו בחוק הטבה מיוחדת לקיבוצים : "הדבר הזה שהוא תחת מסווה שירות הצבא מתכון לנתינת אלפי בחורות לעבודת חינם בקיבוצים" . שפירא התנגד לחובת ההכשרה החקלאית, קל וחומר שלדעתו משקי הפועל המזרחי לא היו מסוגלים לקלוט מספר כה רב של בנות להכשרה . הוא סבר שחיילות דתיות ישרתו רק בנח"ל, וכי בנים לא בהכרח ישרתו בו . חברים אחרים, כיוסף בורג, חששו מהרעיון של הקמת יחידות נפרדות לדתיים . "אני הייתי יושב וחושב שבעה נקיים אם להכניס לחוק הכללי סעיף על יחידות דתיות מעין גיטו לדתיים" . 5 לאחר שאושר חוק שירות הביטחון בכנסת ב- 8 בספטמבר 1949 , התארגנו מוסדות הפועל המזרחי לקליטת חיילים להכשרה חקלאית במושבי התנועה ובקיבוציה : "זוהי ההזדמנות האחרונה הניתנת למשקים להגדלת הרזרבה שלהם, ושלא נחזור חס וחלילה על השגיאה של ימי הפלמ"ח", 6 שבהם כמעט לא קלטו הקיבוצים הדתיים הכשרות מהגיוסים לפלמ"ח . יתרה מזאת, במועצה המיוחדת של הקיבוץ הדתי, שהתכנסה בבארות יצחק באוקטובר 1949 , דנו ...  To the book