פרק כז: דרכו החברתית-דתית-פוליטית של הקיבוץ הדתי

374 אהרן עזתי רודגס שבגרמניה . היא הכשירה את עצמה לעבודה חקלאית, וגיבשה את מסגרתה הרעיונית והחברתית-קיבוצית . החלוצים הדתיים נמשכו לצורת החיים הקיבוצית בשל צביונה הלאומי והכלל-אנושי . בהכשרה זו התהוותה בסוף 1928 ברית חלוצים דתיים ( בח"ד ) כתנועה בלתי מפלגתית . 4 ב- ,1929 לאחר תקופת הכשרה, החלו החלוצים הדתיים לעלות לארץ ישראל . תחנתם הראשונה הייתה פתח תקווה . במרוצת הזמן הצטרפו לקבוצת רודגס עוד עולים חלוצים . אחריה הוקמו עוד קבוצות הכשרה בפרדס חנה, בראשון לציון ובשדה יעקב . "חבר הקבוצות הדתיות" נוסד ב- ,1935 וב- 1938 שינה את שמו ל"הקיבוץ הדתי" . ב- 1937 עלה על הקרקע בעמק בית שאן הקיבוץ הדתי הראשון, טירת צבי, במסגרת "חומה ומגדל" . ב- 1939 הוקם בקרבת מקום קיבוץ שדה אליהו, אף הוא במסגרת יישובי "חומה ומגדל" . ב- 1940 עלתה קבוצת רודגס להתיישבות קבע ביבנה . הקיבוצים הדתיים בארות יצחק וכפר עציון עלו לקרקע ב- 1943 — הראשון בדרום הארץ והשני בגוש עציון . הקיבוצים הדתיים מתאפיינים בהתיישבות בגושים, הנובעת מסיבות כלכליות, חינוכיות ותרבותיות . ערב קום המדינה היו שלושה גושי התיישבות דתיים : בעמק בית ...  To the book