פרק יב: התפיסה המדינית — פעולות התגמול

221 לפקודה תמיד אנחנו ? שלשאיפתו לשלום אין שותפים במדינות ערב, ושבעיית הפליטים נעשית מורכבת יותר ויותר . מצב הביטחון בגבולות החמיר בשנים 1591— 1952 . בדרום הארץ גברו ההתנכלויות למתיישבים, ובגבול הסורי היו יריות, התנכלויות לחקלאים ולדייגים בכנרת, שטחים ישראליים נחרשו, וצאן נשדד . גם יישובי עמק חפר סבלו מהתנכלויות . חברי הקיבוצים, שמתוקף השקפת עולמם קראו להילחם בכל עוול שנגרם לערבים, נהפכו עתה בעצמם למי שסובלים מהתנכלויותיהם . מורכבוּת זו העלתה שאלה קשה מבחינתם : כיצד עליהם להגיב להתנכלויות, כאשר כוחות הביטחון, שהיו אמורים להגן על אזרחי המדינה לא היו מסוגלים לטפל בכל האירועים הביטחוניים, ועוררו אצלם תחושה של חוסר אונים . הם התלוננו כי "אף אחד מהמקרים האלה [ ירי מהצד הסורי ] לא זכה לתגובה מצד כוחות הביטחון הישראליים . יתר על כן, במקרים מספר באה הוראה מפורשת מצד הצבא ליישובים שהדבר נוגע להם לא להגיב ! " בצר להם אף היה מי שהציע שבתגובה לפעולות של כוחות בלתי סדירים סוריים תפעל גם מדינת ישראל באמצעות כוחות בלתי סדירים . 1 עם התגברות המתיחות בגבולות באביב 1953 היו בין פעילי הקיבוץ הארצי שהאשימ...  To the book