פתח דבר: חצר, מקום ובית

עירית עמית - כהן 10 המצויה בתהליכי שינוי פיזי, חברתי, כלכלי ואידיאולוגי . מדובר בנכסי מורשת תרבות פיזיים, צמחייה ומבנים הפזורים במרחב הקיבוצי, ובלשון חברים רבים : 'חצר הקיבוץ' . "למה חצרו של קיבוץ ? — הקיבוץ אינו רק מסגרת המקיפה את אורחות החברה הפנימיים, את ערכי החיים, את היום-יום החברתי . המתאר אינו טכני, ואינו מכני . זהו גוף חי, תוסס [ . . . ] היא כוללת את מלוא ערך החיים בקיבוץ וכל מה שמתחולל בקרבה ביום ובלילה, בשמחות ובאבל, בשלום ובמלחמה . אין זה כינוי סינתטי, אין זו מילה, זוהי ישות חיה ותוססת" ( פיינמסר, ,1984 עמ' 21 ) . הרצון לדון בנכסי מורשת תרבות של החברה הקיבוצית מקורו בהכרה שהחברה הקיבוצית וסביבתה מצויות בתהליך של שינוי רב השפעות והשלכות . הוא מתבסס על התפיסה שלנכסים אלה פוטנציאל להקל על השינוי, ובאמצעות טיפוחם לקדם את מעורבות הקהילה, על כל קבוצותיה וגווניה, בשימור 'רוח החצר' הייחודית ופיתוח מרחבהּ . בתהליך זה בוחנת הקהילה קודם כל את 'רוחה' — את ייחודה הערכי, ורק אחר כך ממיינת ובוחרת מבין נכסיה את אלה הנתפסים בעיניה כמייצגים המובהקים ביותר של רוחה וייחודה . תהליך המיון והבחירה...  To the book