עלייה וקליטה 354 להיעשות תוך פיתוח כלכלי ושילוב חברתי, לא השיג את יעדי המשנה האלה . ספק אם השילוב והפיתוח היו אפשריים במציאות שבה נכפה על העולה לעבוד עבודה חקלאית ולא הושגה עדיין יציבות יישובית-קהילתית . המוסדות היו במבוכה של עשייה סותרת . הבנאי הראשי של ההתיישבות באותה עת, אשכול, הודה לימים כי "אמנם היו ועדות שונות להכנת תכניות וכו', אבל כאשר הגיעו למעשה, לא ידענו בדיוק מה עושים עם היהודים הללו" . 1 בעיר ובפרבריה השתלב העולה די מהר במקצועות הרוכלות והמסחר . החדירה האישית של העולים, ביוזמתם-שלהם, אל כל שנפתח בפניהם בשוק הפתוח, הייתה מהירה מאשר כניסתם אל העבודה המאורגנת בעיר . על-כל- פנים, השילוב בתעשייה היה איטי יותר . אולי ההכשרה המועטה שקיבלו — דווקא היא, הייתה גורם מעכב . בדיעבד, התעסוקה המהירה מכולן, שבה השתלב העולה, הייתה עבודת הדחק שיזם השלטון . אולם זו הייתה חסרת מגמה של פרודוקטיביזציה ומודרניזציה אם כי הייתה בה הכשרה ראשונית לעבודת האדמה . הקיבוץ המאוחד, שינק ממחשבתה של אחה"ע ההיסטורית, הכיר בחלוף הזמן בהתפתחות שבה הרוב הפועלי יעבוד, ייצר ויגור בעיר . גם בעת העלייה הגדולה הוא ב...
To the book