פרק עשירי: התיישבות תנועתית

התיישבות תנועתית 275 שצריכה לקבוע את מיקום הנקודות החדשות כדי שלא ייווצר מצב שבו "זה לא ירצה את הסלעים וזה לא ירצה קרקע זיבורית . . . [ הקיבוץ המאוחד ] הוא יבחר איפה להתיישב, הוא יצווה צו קולקטיבי" . 1 כשנה לאחר דברים אלה אמר טבנקין, כי ללא התיישבות לא תהיה עצמאות מדינית ולא יושג ריכוז יהודים בארץ . ומכאן חשיבותה הרבה של תנועה התיישבותית . ו"הקיבוץ המאוחד הזה הוא ביטוי של תנועה התיישבותית, הוא כלי התיישבותי, הוא מטרה התיישבותית" . 2 טבנקין לא ניסה לקבוע קביעה תיאורטית בדבריו . הסיבה לאמירתם הייתה המחלוקת המפלגתית באשדות- יעקב ערב הפילוג בקבה"מ, ושאלת המרות שעלתה בדבריו הייתה על רקע מחלוקת זו . 3 אולם בכל מקרה, טבנקין בחר להדגיש את הכפילות של היות התנועה כלי ומטרה בעת ובעונה אחת . אפיון שאותו לא הדגיש בעבר — והכול כדי להשיג את מרות התנועה . היה זה שינוי בעוצמת הדגש שהושם בתנועה כמטרה . את הביטוי הבולט לדגש זה אפשר לראות ב"ליכוד הרעיוני" שהתקבל בוועידת התנועה ( פברואר 1955 ) , שבעקבות מחלוקות על ענייני סמכות ועמדות פוליטיות העמיד במרכז את מרות התנועה . אולם המרות התנועתית לא גברה על המחל...  To the book