פרק שמיני: התיישבות ביטחונית

התיישבות ביטחונית 247 ויבוצרו במיוחד לשמש חומת-מגן ראשונה במקרה של התפרצות האויב" . 1 אולם ההגמ"ר נשחקה והלכה . השלטון לא עמד בהבטחתו לצייד את יישובי הספר ולו לצורך תפקידם ההגנתי בשעת חירום . גם תקציבי פיתוח — לחיי שגרה יצרניים — הגיעו כמו היורה : תמיד מעט מדי, תמיד מאוחר מדי . המחלוקת של הקיבוץ המאוחד עם השלטון נבעה מהבנה שונה של הצרכים לקיום חיים מובטחים על הגבול . השלטון כמו לא הבין את ההכרח שבבניית מערך כלשהו לקיומו של הבט"ש, כדי לקיים שיגרת חיים על הגבול שנעשה פגיע יותר ויותר . התנועה, שחבריה היו אזרחים החיים על הגבול, הניחה תמיד כי הגנת הגבול — בעת חירום או בעת שגרה — הינה מתפקידיו של איש הספר . היא תבעה כי אזרח זה יהא מוכשר ומוכן לתפקידיו . שגרת "האזרח הלוחם" המבטיח שקט בספר בעצם נוכחותו הדרוכה, הייתה סיבת-הסיבות להתיישבות הביטחונית . נוכחות שאף סייעה לבניית הצבא ההתקפי . לא רק "החוצה" — סיוע לצבא — השפיע הקיבוץ בהתיישבותו הביטחונית, הוא השפיע גם "פנימה" . במחקר על הקיבוץ כמערכת מדינית נטען כי המרחב התפקידי-התיישבותי שימש לקיבוץ מראשיתו יסוד גיאו-סטראטגי וטריטוריאלי להתפתחות ברמ...  To the book