פרק רביעי: חוק שירות הביטחון

חוק שירות הביטחון 135 השירות בהם היא יותר ממושכת . " 4 מהיקף זה לא נשאר הרבה : לא מן ההכשרה החקלאית ולא מן העיקרון הסלקטיבי המאפשר לחיילים לפנות להתיישבות בספר — שהייתה לדעת רבים שוות ערך לשירות הצבאי . "חוק שירות הביטחון" עלה לדיון בכנסת באוגוסט 1949 . הוקדשו לו חמש ישיבות ובתום הדיון ( 1949 . 9 . 5 ) התקבל ללא מתנגדים . החוק הביא להוצאת הנח"ל מן הגדנ"ע והקמתו כחיל עצמאי ( 1949 . 9 . 24 ) . בדיעבד, השנה שחלפה מאז הקמת הנח"ל ( 1948 . 9 . 12 ) , הוקדשה לארגון גרעיני תנועות הנוער וחברות הנוער . עתה היה הנח"ל אמור לקלוט את רובם המכריע של מתגייסי החובה . אליק שומרוני, האיש שהופקד על אגף הנח"ל במשרד הביטחון, ראה את משימתו העיקרית בגיוס מרב הנערים והנערות "יוצאי צבא" אל ההכשרה החקלאית . הוא ראה בחוק מנוף עיקרי למשימת יישוב הארץ שלאחר המלחמה . הוא האמין כי "דרכי התיישבותנו יקבעו את ביטחון המדינה לא פחות משיטות בנין הצבא" . 5 למעשה, חשב שומרוני על רעיון רחב יותר מאשר גיוס באמצעות הצו הממלכתי . הוא ביקש לנצל את הכוח הממלכתי גם בשדה החינוך — הגדנ"ע . כוונתו הייתה להביא את כל המועמדים לגיוס אל "ה...  To the book