פתח דבר. תחום המושב

10 דוד מרקיש העתיקים שמצבות מעוקמות הצטמחו אל תוך אדמתם עד מותניהן, והן מכוסות חזזית צהבהבה-אפורה וכתובות עבריות מחוקות למחצה . שיירות נודדות מזרחה, 2 שיירות של בתי עלמין יהודיים . . . בתי העלמין נשארו, אך בני האדם עזבו את המחוזות שתחום המושב תחם אותם . מחוזות אלה, מוזרים ויחידים במינם, כונו "יידישלנד", אף כי שם זה מעולם לא סומן על המפות הגיאוגרפיות . יהודים שדיברו בשפת היידיש חיו כאן מאות בשנים . במחצית השנייה של המאה ה- 19 הגיע מספרם לחמישה מיליונים . שטח "מחייתם הצָמוּם ( הקומפקטי ) ", כפי שמקובל לומר היום, השתרע בהרחבה : הוא כלל חלקים מפולין, אוקראינה, ביילורוסיה, ליטא, לטביה ובֵּסָרַבּיָה של היום . המדינות האירופיות רבו והתקוטטו ביניהן, הרוח הפוליטית הבוגדנית שוטטה אנה ואנה ושינתה את כיווניה . גבולות מדיניים החליפו את מִתאריהם, אדמות עברו מידיו של שליט אחד למשנהו, ויחד עם האדמות - בני האדם שאכלסו אותן . היחסים בין פולין לרוסיה היו תמיד רחוקים מאידיליה, והיידישלנד התלויה על בלימה בין שתי המדינות נגזרה מחדש שוב ושוב, כמו גזיר בד על שולחנו של חייט . תושביה מצאו עצמם פעם 3 והשלימו עם ...  To the book