128 אלירן בר אל עיקרון הקיום החברתי נובע מכך שלא קיים x , כך ש- x שייך ל- x ; כלום לא קיים לבדו, בנפרד מכל מה ששונה . אנו תמיד בתוך מצב, נגיד, העולם . אנו תמיד איברים בתוך משהו שאינו בר-צמצום לעצמנו . וזה נכון לגבי כל מה שקיים, לא רק לגבי בני-אדם . ישנה החוויה של משהו נפרד, בתוך עיקרון הקיום כשלעצמו . כאן נוכל להצהיר על העיקרון הסוציולוגי : להתקיים משמעו להשתייך . להתקיים משמעו תמיד להיות במערכת יחסים עם משהו אחר, כך שלא ייתכן שום סוליפסיזם . ההגדרה ההולמת כל דבר - כל ריבוי - היא בעצם להיות שייך למשהו, ואם איננו יכולים להיות שייכים לעצמנו, אזי שנשתייך למשהו שונה . עיקרון זה עומד בניגוד ישיר לעיקרון המחשבה ( הלוגית ) השולט מאז אריסטו והיוונים דרך פיכטה ושלינג הרומנטיים ועד לפסיכולוגיה המודרנית, הוא עיקרון הזהות הישיר A = A . בניגוד להנחה הרווחת שכל דבר הוא תמיד-כבר מה שהוא באופן מיידי ונתון, נטען שרק שום-דבר שווה לעצמו באופן מיידי ומוחלט, ואילו כל-דבר הופך לעצמו באופן התהוותי, המגלה לדבר את הדבר-מה שהוא ( ולא אחר ) דרך מיצועו . בעזרת לוגיקה שאינה בינרית, הגל החל לפרום את שליטת עיקרון הז...
To the book