|
|
85 מחשבת האינסוף יותר נוכל לומר שחוקי הלוגיקה הם המבנים את העולם ככזה או אחר, קלסי-בינרי או מודרני-אינטואיציוניסטי, למשל . בעולם הראשון ישנם רק אמת או שקר, ואילו בשני מתאפשר רצף הביניים המידתי ביניהם . לפיכך העולם הוא לא העולם הפיזי, אלא זה שאנו מכנים פיזי בהתאם לחוקי הלוגיקה . בפרט, ההופעה או התקיימות הישות, קרי ההווה של הישות כאונטולוגית, מבוטא דרך המבניות הטופולוגית - לא האלגברית - של התמקמות הישות בעולם, דרך 97 כך נבחין בין שלושה רשתות היחסים והזיקות של סדר-העולם . הגיונות לישות, להופעתה ולחריגתה ( כאירוע ) : היגיון קלסי ; 98 ההגיונות שאינם קלסיים אינטואיציוניסטי ; ופרה-קונסיסטנטי . נשענים על ריבוי של ריקים כהבדל בין הריק לבין האפס ( קרי, על 99 אובייקטים ריקים שאינם איזומורפיים ל- 0 ) . ז'יז'ק מתאר את חקירת השפה כתנועה מהבנתה כ"בית ההוויה" לפי היידגר ( אשר שמר על יחס מיסטי לשפה, כמה שמאפשר להוויה להיות-שם, ומהווה אותה במקום או במרחב כלשהו ) , ל"בית הכלא של הוויה" לפי ג'יימסון, ואז ל"בית העינויים של ההוויה" לפי לאקאן . זאת מכיוון שלא רק שהשפה כולאת את הישות במבניה, אלא שהיא מענה את ...
To the book |
|
|