מבוא תיאו־לוגי: לחשוב את הבלתי־נחשב

10 אלירן בר אל הישות להיות . תהא ישות זו האל, היקום או הטבע, אין זה משנה כל עוד מניחים שישות זו ישנה . ולכן, הסביר המתמטיקאי, הוא מתעסק עם "זואולוגיית האינסוף" : אינסוף ריבויים אינסופיים הנפרשים לגדלים וסוגים שונים . זהו כוחה המרתק והמרתיע של המתמטיקה, כפי שטען אלפרד ווייטהד : מתמטיקה היא מחשבה הנעה בספרה של הפשטה גמורה מכל דוגמה פרטיקולרית אודות מה שהיא מדברת עליו . מחשבה זו על המתמטיקה כה רחוקה מן המובן מאליו, שאנו בנקל נבטיח לעצמנו שאיננה, אפילו כעת, מובנת כלל . למשל, נהוג לחשוב שוודאות המתמטיקה היא סיבה לוודאות הידע הגיאומטרי שלנו על מרחב היקום הפיזיקלי . זו אשליה שהשחיתה חלקים נרחבים מהפילוסופיה בעבר, וגם חלק מהפילוסופיה בהווה . 1 נראה בהמשך שכוחה המופשט של המתמטיקה הוא זה שביכולתו להוות מקור בלתי-צפוי, אך הכרחי ומהותי, להבנת עולמנו המוחשי, מקורו והתפתחותו, ולהתרת סבך חיינו בכלל . זאת, כמובן, בתנאי סבילותה . כיום ישנן בנמצא שתי נטיות אפשריות שדרכן יכול האדם להיות בקשר עם האינסוף : זו הדתית וזו החילונית . האפשרות הראשונה מתווה קשר לאינסוף בעולם הבא דרך האל, בעוד שהשנייה מתווה את הכ...  To the book