52 אבשלום ארבל רק את אשר להם כפי ספרי המקנה אשר בידם, ואת אשר תמצא המערכת אחרי הביקור כדת וכמשפט כן יהי . 99 גם ההתכתבות הבאה עוסקת באותו עניין : [ . . . ] בטח יבין כבודו, כי ספרי המקנה שהשיגו אלה מאחינו הקונים על שתי נחלות - דווקא - היינו נחלת קאסאר וטיאן [ . . . ] לא הכילו גם הם בתוכם את המספרים הנכונים של סכום הדונם הנמצאים בשתי הנחלות האלה, כי אם כתוב בהם גבולים ומצרים, אשר על נקלה נוכל לטעות בהם, ובעלי זרוע יכולים אח"כ להסיג הגבולים האלה . למשל למזרח הנחלה הישנה ( של קאסאר ) כתוב הגבול "איזה עצי תאנים", ואם נעקרו התאנים האלה, הן בידי שמיים, ע"י רוח בלתי מצויה, או בידי אדם, אזי חדל האות מהגבול, והשכנים יכולים להגיע שדותיהם וכדומה סמני גבולים 100 שהם רק כקורי עכביש . סימון של קבע נראה חשוב בעיני עסקני היישוב, וכאשר נקנו קרקעות חדרה התבקש חנקין לחפור תעלות גדולות סביב כל נחלה, וכן הוטלה עליו האחריות ל"שטרי הגבולין" במשך שנה והטיפול בכל "דין ודברים, טענות או מענות", מעיד המסמך הבא : זיכרון דברים שנגמר בהצעת ראש הוועד לחובב ציון החבר זאב טיומקין בין כל באי כוח של קוני המושבה הנקראת היו...
To the book