|
|
156 נתן רון רואים עצמם כיחידים בין בני התמותה שאינם ברברים . מקום ראשון בקטגוריה זו של אושר שמור לרומאים, המתבשמים עדיין בתהילת-העבר של עירם, ואילו את עושרם של הוונציאנים מזינה אמונתם בייחוס מוצאם . היוונים, אשר זכות ראשונים להם על מגוון מדעים, חושבים שגיבורי התרבות מעברם מקרינים עליהם עדיין את תהילתם . הטורקים וכל האספסוף של הברברים האמיתיים תובעים כבוד לעצמם בזכות דתם ולועגים לנוצרים על אמונותיהם הטפלות . היהודים מרחיקים לכת אף יותר ומצפים באמונה עיקשת למשיח שלהם, ונאחזים עד היום במשה . הספרדים מאמינים בתהילת צבאותיהם, ואילו הגרמנים מתגאים בגובהם ובידענותם בחוכמת הנסתר . 158 על פי ארסמוס, מתברר ששתי קבוצות אתניות-דתיות לא ניחנו באיזשהי מעלה : הטורקים, המייצגים את כלל המוסלמים, והיהודים, ומכיוון שכך הם מוגדרים רק על פי דתם, כלומר התנשאותם הדתית העיקשת . ב השבח לטיפשות סיפק ארסמוס דוגמה נוספת לתפיסתו האתנוצנטרית-הסטראוטיפית באמצעות פסקה, משעשעת משהו, שעניינה ילידי חבל ברבנט ( Brabant ) : יש סיבה טובה למה שבדרך כלל נהוג לומר על ילידי ברבנט, שבעוד שהתקדמות בגיל נושאת עימה בדרך כלל חוכמה,...
To the book |
|
|