|
|
50 נתן רון 37 "הם", בטקסט יש להם את מוחמד כמגינם, ולנו יש את ישוע" . המצוטט לעיל, משמע, הטורקים . ככלל ארסמוס לא עסק באסלאם, אלא בטורקים . הפסקה הדנה באסלאם היא חריגה . ארסמוס לא למד ולא חקר את האסלאם, אך, כפי שמצוטט למעלה, הוא זיכה אותו ביחס של בוז ומשטמה . ההתייחסות לאסלאם כאל תערובת של דתות אחרות ( mélange , או gemischt ) , כפי שהיא מופיעה בדברי ארסמוס, איננה יחודית לו . היא קיימת גם אצל לותר בחיבורו על המלחמה נגד הטורקים ( 1529 Vom Kriege widder die Tuercken, ) , חיבור שקדם לזה של ארסמוס, שבו הגדיר לותר את האסלאם כ"אמונה 38 השימוששמורכבת מחיבור של יהדות, נצרות ואמונות פגניות" . במוטיב התערובת ( mélange ) כדי לאפיין את האסלאם היה נפוץ בימי הביניים מאז המאה ה- ,8 לדוגמה בספרו של יוחנן מדמשק ( 749 - 675 Ioannes Damascenus, ) על המינויות ( ; Peri aipeseon De haeresibus ) קוטלגו האסלאם והקוראן כמינות . לדברי יוחנן מדמשק, האסלאם צמח מתוך הנצרות כסטייה אסורה ולכן הוכרז והוכר כצורה של מינות . דוגמה נוספת לדרך האפיון ( המשפילה ) הזאת סיפק האפיפיור פיוס ה- 2 ( הוא ההומניסט איניאס סילביוס פיק...
To the book |
|
|