ז. איסכינס

דיוגנס לארטיוס 62 153 אמר עליהם, כי אינם מאתפֶּרִיסְטְרַטוֹס איש אֶפֶסוֹס 154 אומר, כי חלק הארי שלאיסכינס . ( 61 ) ופֶּרְסַיְאוֹס 156 אשר שיבצם 155 הם מאת פַּסִיפוֹן איש אֶרֶטְרִיָה, השבעה עם הדיאלוגים של איסכינס . יתרה מזו, מבין הדיאלוגים 157 טען איסכינס במרמה כי הוא עצמושחיבר אנטיסתנס, חיבר את כורש הקטן, הרקלס זוטא ואַלְקִיבִּיאָדֵס וכן דיאלוגים מפרי עטם של אחרים . שבעה במספר הם אף הדיאלוגים של איסכינס העשויים על פי רוחו של סוקרטס : הראשון בהם הוא מִילְטִיאָדֵס , ומשום כך הוא גם חלש יותר במידת מה מיתרם ; קַלִּיאַס , אַקְסִיוֹכוֹס , אַסְפַּסִיָה , אַלְקִיבִּיאָדֵס, טֵלַאוּגֵס , רִינוֹן . מספרים כי בגלל עוניו הגיע לסיציליה ובא אצל 158 וכי אפלטון אמנם התעלם ממנו, אך אריסטיפּוס דִּיוֹנִיסִיוֹס, 153 זמנו אינו ידוע ; עסק בביקורת הספרות . יש סבורים כי שמו היה פֵּיסִיסטרטוס . 154 פרסיאוס איש קיטיון ( 306 בקירוב – 243 בקירוב לפנה"ס ) , פילוסוף סטואי, מחסידיו של זנון . 155 הכוונה לדיאלוגים שנזכרו זה עתה ( "חסרי הראש" ) שהיו, ככל הנראה, שבעה במספר . 156 זמנו, ככל הנראה, המחצית הראשונה של המאה ה...  To the book