ג י ד ה מ ו פ ס א ן 88 ״אלי שבשמיים, אדוני, זה תלוי במה שתאמר לי . ״ ״בדיוק, אדוני, מה שאומר לך הוא מוזר . אך אני מבקש ממך לחשוב שאינני משוגע, בדיוק מפני שאני מבין את מוזרותו של סודי . ״ ״ובכן, אדוני, דבר . ״ ״לא, אדוני, אינני משוגע, אך אני נראה משוגע לאנשים שחשבו יותר מן האחרים ושחצו מעט, כה מעט, את מחסומי המחשבה הבינונית . חשוב, אדוני, שאיש בעולמנו אינו חושב מאומה . הכול מתעסקים בענייניהם, ברכושם, בהנאותיהם, בקיצור — בחייהם, או בהבלים משעשעים כמו תיאטרון, ציור, מוזיקה או בפוליטיקה — הגדולה באוויליות ; או בבעיות תעשייתיות . אבל מי חושב ? מי ? אף אחד ! הו ! אני מתלהט ? ! סליחה . אני חוזר לענייני . כבר חמש שנים אני בא לכאן, אדוני . אתה אינך מכיר אותי, אבל אני, אני מכיר אותך היטב . . . איני מתערב אף פעם בציבור שבא לחוף שלך או לקזינו שלך . אני חי על המצוקים, אני אוהב בהחלט את המצוקים של אֶטְרְטָה . 3 איני מכיר יפים יותר, בריאים יותר . רצוני לומר בריאים לנפש . זו דרך נהדרת בין השמיים ובין 3 Étretat , כפר קטן לחוף הים בנורמנדי העילית, נודע בנוף הצוקים הייחודיים, שימש כהשראה לציירים רבים, בי...
To the book