|
|
286 פרק שבעה-עשר שולה אמרה שמדובר במשפחות המוכרות לעובדות הסוציאליות זה זמן רב — רבים מבני המשפחות הללו היו מוכרים להן עוד מילדותם — אבל למרות זאת לא נקשרו ביניהן יחסי סיוע משמעותיים . הצוות של שולה תיאר מבוי סתום : משתמשי השירותים שבים ופונים כבר שנים אל המחלקה לשירותים חברתיים בבקשות לסיוע חומרי שהעובדות הסוציאליות אינן יכולות להיענות להן . בתוך כך הם דוחים את הזמנות העובדות הסוציאליות להיכנס לתהליכים טיפוליים משמעותיים . שולה תיארה מצב שבו המטפלות והמטפלים הטובים ביותר שעומדים לרשותה מכלים את זמנם היקר בהמתנה למשתמשי שירותים שאינם באים לפגישות שנקבעו להם . על פני הדברים נראה שהם תיארו קונפליקט מהותי בין שתי שפות של צורך . הפונים ביקשו סיוע חומרי כדי להתמודד עם העוני, והעובדות הסוציאליות ראו בכך בקשה ל"דגים" . מבחינת העובדות הסוציאליות הספקת "דגים" היא התחמקות מן העיקר, שהוא הספקת "חכות", כלומר תהליכי ייעוץ וטיפול שאמורים לפתור את הבעיות המהותיות המונחות בבסיס המחסור החומרי . זאת ועוד, העובדות הסוציאליות עמדו על דעתן שהפונים ממשיכים לפנות אל המחלקה לאורך שנים משום שפיתחו "תלות" בשירו...
To the book |
|
|