מורה לנהיגה

מוןא יואליא 239 בנינו סילבוס ( הוא גם הסביר לי מה זה ) , תשלום מקדמה — והופ, אני בדרך לאוניברסיטה . ולחשוב שעוד התאבלתי לא מזמן על אמי, אז מה פתאום הסכמתי, מה פתאום נתתי לו לשכנע אותי ככה . מאיפה בא לו הרעיון הזה והאומץ ואיך אני אמור בכלל לשלם שכר לימוד ? הוא אמר לי שיש מלגות ואני בטוח אקבל, צריך רק לחפש, לכתוב מכתב מרגש ולהגיש . למזלי זה בדיוק מה שקרה — זכיתי למלגת אייסף למשך שלוש שנים וליווי לאורך כל התואר . אני זוכר את ההתחלה המשונה, מסלול דו – חוגי בספרות כללית ומדעי המדינה ; ניסיתי לחשוב מה יוכל לתאר אותי הכי טוב, אילו תחומים יוכלו לעניין אותי ולמנף את היתרונות שיש לי ? היום בדיעבד אני יודע להגיד שרוח וחברה זה באמת מי שאני . אבל אז, בתור ילד בן עשרים וחמש, לא הצלחתי להתחבר לכל זה — לשפה, לכיתות הגדולות, לכמות הבלתי נגמרת של חומרי קריאה באנגלית . לא ידעתי בכלל איך לגשת לספרייה ולחפש מאמרים ואיך קוראים ומסכמים ומגישים . והשיעורים הארוכים שלא נגמרים ומערכת שעות צפופה ומייגעת . רציתי לפרוש, זה בטוח, לא יודע באמת מה החזיק אותי, אולי זה כוח האינרציה, אולי בזכות המלגה . ואז החלה שנה שניי...  To the book