הגשמתי את חלומו של אבי

איְמסל אס ויומוְי אבל 229 כי התגשם חלומי . הייתי נוסע מהיישוב שלי, חורה, לתחנה המרכזית בבאר שבע, ומשם הולך ברגל לבית היציב . הדבר הזה נמשך רק סמסטר אחד, ואז עזבתי את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה משום שזה היה קשה עבורי ; אך לא ויתרתי על החלום, וחיפשתי מוסד אחר להמשיך ללמוד בו . ידעתי שהשכלה גבוהה זאת הדרך היחידה שיכולה לתת לי עבודה ופרנסה מכובדת וטובה עבורי ועבור משפחתי . אחרי חצי שנה של חיפושים מצאתי את עצמי חוזר ללמוד, הפעם במחלקה ללימודים רב – תחומיים במכללה האקדמית ספיר . הרצון ללמוד בספיר נבע מתוכנית "שער לאקדמיה", המיועדת לסטודנטים בדואים בנגב . הצטרפתי לתוכנית בתקווה לסיים תואר ראשון, ובהמשך להשלים תעודת הוראה . הבעיה שרוב הסטודנטים הבדואים נתקלים בה, מלבד ההתמודדות עם למידה בשפה שאינה שפת האם שלך, היא קושי בשפה האנגלית . גם אני התחלתי את לימודיי האקדמיים עם רמת אנגלית נמוכה . לעולם לא אשכח את הציון הראשון שקיבלתי במבחן אמצע סמסטר באנגלית . הרגשתי נורא . פשוט קמתי ויצאתי מהכיתה, אך המרצה החזירה אותי לשיעור . בסוף השיעור עברנו על הטעויות ביחד עם שאר הכיתה . הדבר החשוב שלמדתי מהכישל...  To the book