"הכרוניקה והאודיסיאה" — מסע בהתהוות להטיית מסלול הגורל

"אּןווליא ואאוולילאא" ה מי באסאווס יאוללס מייוי איוןי 61 לצבור הוא עוד ועוד סימני שאלה . אם הסיפור שלי יעורר בכם מחשבה, תהיה ואולי הזדהות, קיבלתי את שכרי בעולם הזה . במסגרת קמפיין הבחירות של מפלגת המערך לכנסת העשירית בשנת ,1981 נזף שמעון פרס בתושבי בית שמש על שהפנו אליו "תנועות מזרחיות" והעזו למרוד במרות מפלגת המערך כמו "חומייניסטים" . הגדיל אז לעשות גם מוטה גור שאיים : "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים . " הייתי אז בן שלושה חודשים ובית שמש, העיירה הנזופה, היא כור מחצבתי . בנקודת הזמן הזו החל להתגבש מטען התודעה שלי, שאותו ניתן לאפיין בגישה אדישה לחיים ; אתה חי כדי להתקיים, והקיום — שהוא לא הקיום שהכרתי סביבי — נמצא מחוץ לטווח החלומות . חוויית החיים שלי לוותה בתחושת אשם מתמדת — על שוליותך, תרומתך המעטה לחברה, ועל ההפרעה להתפתחותה בנוכחותך המיותרת, אך יותר מכול שלטה חוויית התבוסתנות . במקום שבו נולדתי וצמחתי בעשור הראשון לחיי, התבוסתנות והבוז העצמי היו מרכיבי יסוד בתרבות של העיירה, בשפתה היום – יומית ובהתנהגות התושבים . לא פעם שמעתי בשיחות בין תושביה, בעיקר בקרב הצעירים, טרוניה על הגורל ה...  To the book