|
|
אורנה קסטל 84 הרגע שבו טוני מביט בברווזים לפני שהוא נופל ארצה . בדיווח הוא לא מציין את הפרט הזה . אבל פרט עקשני זה קיים גם ללא עזרת המצלמה . המפגש עם הברווזים הביא לטוני את מתנת הסימפטום . מרגע זה ואילך טוני סובל מהתקפי חרדה, כפי שד"ר מלפי צופה כבר בפרק הראשון, גם במהלך הנהיגה במכוניתו . כדאי בהקשר זה להיזכר ב"הַנְס הקטן" של פרויד . להיזכר במקום מה באה החרדה ומה היא מחליפה . הפרט העיקש והנבואות, עדיין אין בהם כדי לשכנע את ד"ר מלפי לחרוג מהמוכן . היא מוכנה לנתח ולפרש שהדרמה שלו קשורה באם . והיא עושה זאת לאורך הדרך בנחישות . אולם טוני מורה באצבעו לעבר נקודה אחרת : אהבת האב . הוא אומר את זה השכם וערב . הקטע האהוב עליו ב הסנדק , מספרת כרמלה אשתו, הוא הקטע מ הסנדק 2 ) 1974 ( שבו חוזר הבן למשפחת קורליאונה לסיציליה — ארץ האבות . גם כשמלפי מציינת את מוצאה הוא מתמוגג על שם מוצא אבותיו . הוא מלין כי היום אין כבוד להנהגה ומביא לדוגמה את אחיינו שמתעניין רק בכסף ולא בכבוד לראש המשפחה . "אבי" הוא אומר, "לא הגיע רחוק ממני, אך היו לו האנשים שלו, ההערכה והכבוד . . . ", זאת ועוד : דודו אמר משהו שפגע בהע...
To the book |
|
|