|
|
אורנה קסטל 54 — ועדיין, האם ישנם מאפיינים ייחודיים משותפים למבוגרים אלה ? מבלי לבטל כלל את הפסיכולוגיה של ההמון ) פרויד, 1921 ( , למי שמצוי מעט בעיקרון שמעבר לעונג קשה שלא לבחון זאת עדיין בעין האנליזה של האני . אחרת זה נמצא במרחב של היות ישראלי או היות בן אנוש . היות ישראלי ובן אנוש לרוב כרוך בכלל "איש כאן לא יוותר על הזכות שלו לסבל" . זה נעשה מעניין עוד יותר כאשר יומיים לאחר מכן צפיתי ב עתה, נוסע , סרט משנות ה – 40 בכיכובה של בטי דייוויס . האם שמסרה את תינוקה בן השלושה שבועות לבית הילודים וקיבלה בתמורה התמסרות לאידיאל התחלפה באם עריצה . אם נטולת חמלה כנועה לאדנות של כוח המרות . לכאורה אלה מקרים הופכיים : האם בקיבוץ רצתה ילד – פאלוס וויתרה לטובת האידיאולוגיה, ואילו האם האריסטוקרטית שלא התאוותה לילדה גידלה אותה ללא תחזוקה של אידיאולוגיה . המקרה הראשון מלווה במשאת נפש לקרוא לו מקרה קולקטיבי, ואילו השני הוא מקרה אחד, חד – פעמי . זאת משום שהגיבורה מקבלת הכרה כחורגת לאיווי האם . החריגה הזו מתקבלת והופכת רווחת בעיני הסביבה, שהיא באופן בלעדי סביבת אמה . כאשר מגיע מנהל אחוזת ריפוי נפש להתרשם מ...
To the book |
|
|