הקול האוסר הוא הקול המתיר

חוה ברונפלד – שטיין 152 ההפצה מטעמו למרחב האזרחי ) ז'יז'ק 2000 : 47 ( . חדירת המצלמה אל תוככי ה"שטח האסור" גדורה במרחב וקצובה בזמן . ההגבלה למבט, התיחום בזמן והגידור במרחב משמעם בה בעת שימור של מצב ההשתוקקות וגם מימוש והגשמה ) ז'יזק 2005 : 17 ( . מערך יחסים זה, שהוטבל בלשון החוק ושהפרתו היא פרי פעולתו, אינו נחלתם של השותפים לאירוע המצולם בלבד . התצלום כאובייקט תחליפי ומתוֵוך מנסח בשפה חזותית מערך יחסים מציצני וארוטי . בה בעת הוא מייצר שדה דומה של יחסים גם בעין הצופה שגופו "מחוץ לתחום" . המתבונן שהודר, ואשר ה"מרחב האסור" נפרש לפניו באמצעות לשונו החזותית של הצלם, מכיר בחיילות כמושא לתשוקה . התצלום מצפין בתוכו את העמדה שתשוקה המוגדרת כאסורה עשויה להיות מותרת חלקית באמצעות עין טכנולוגית ומסופקת חלקית באמצעות דימויים חזותיים . אם "החוק מנסח" עבור הצלם את סיבת האיווי, הצלם באמצעות לשונו החזותית של הצילום מנסח עבור המתבונן את אובייקט האיווי ; "רק משנוסח, משניתן לו שם בנוכחות האחר, זוכה האיווי, יהא אשר יהא, להכרה במלוא מובן המילה" ) אוונס 2005 : 41 ( . מכאן משקלם המכריע של הפרקטיקה החזותית ושל...  To the book