ו ארץ לא נודעת: הירקון

עודד מנדה - לוי 84 ואת דרכי ההתבוננות . מפרכס בין נוכח ונעדר, נראה ונעלם, מוכר ונשכח, קרוב ורחוק, בנוי ופראי, אהוב ושנוא . זורם בהיסוס בין היותו "מקום שהיה" ל"מקום שיהיה" . להתבונן במים בנקודה אחת, אולי בסביבת הפארק, ולנסות ולחשוב על הנחל כולו . היכן הוא הנחל כולו ? לנסות ולהשתחרר מהמגבלות של קטע הנחל המוכר, לחשוב על מסלול שלם, להשיט את העיניים על פני 27 . 5 ק"מ של מים, לחשוב על התחלה . האם רואים מי מעיינות או קילוחי מים קטנטנים ובלתי מורגשים כמעט ? לנסות ולדמיין תצפית על הנחל ממגדל צדק בקצה הר שומרון, להיזכר בטיול בתל – אפק או אנטיפטרוס, להגות בקול רם : "טחנת אל – מיר", "טחנת אבו – רבאח", להתפתל ולהתייסר בעמק הצר שבו הנחל זורם לאטו במסלול מסובך לכיוון דרום – מערב, לחשוב על תל – קנה, על שפכים, על נחל חרב, על תל – זיתון, על עשר טחנות היא טחנת "הדר", ועל תל – גריסה הכנענית, להתקרב לפארק, ל"שבע טחנות", לחשוב שכל הסירות שטות בעת ובעונה אחת, לראות את האיש העובר פה על הגשר בשיר של אמיר גלבע ולהיזכר : "לבו עכשׁיו עם המיִם זֹורם / אל ארץ אחרת / אל בדידות אחרת", לחשוב על הים, על מפגש, על היעלמו...  To the book