|
|
דרור ק' לוי 50 81 שלא נותר בו מאומהזהו מרחב – על של רִיק דחוס וחסר עומק, מאותו מרחק שאִפשר לפנים תפיסה של פרספקטיבה ונפח : רִיק ההולך וגדל לנגד עינינו . בתוך המרחב המפורק הזה אפשר רק ללכת לאיבוד, להיבלע בו — או להעמיד פנים של ביצועיות מְרַבּית . הוא הופך את כלכלת הזהות לתיאטרון אבסורד . הוא אומר לנו : 82 היגיון זה הוא “תַפקדו, היו בעלי מידה משותפת — או היעלמו ! " . ללא ספק בלתי עקבי מבחינות רבות, ובמיוחד מנקודת המבט של הסתירות בשדה החברתי – כלכלי, שלא זו בלבד שלא נעלמו אלא אף נעשו שיטתיות ואלימות יותר בעשורים האחרונים . הפרוייקטים האורבניים של קולהאס מסייעים אמנם לתובנות ביקורתיות ולתוכניות פרובוקטיביות, אבל המתודה שלו, של “הגזמה שיטתית" והיפוך רטורי, יכולה להידרדר בקלות לצירופים פזיזים . האם איננו זקוקים היום, יותר מאי פעם, למתכננים שיהיו מסוגלים להמציא 83 מבלי להעלים או מחדש “יחסים סבירים בין הפורמלי לחברתי" 84 לטשטש את הקונפליקטים בתוך השדה החברתי – כלכלי ? 81 . זהו מרכז הטיעון של ג׳יימסון בדבר המוטציה שהתחוללה בחלל – העל הפוסטמודרני, שבו הגיעה האדריכלות לאותה השטחה שלה הוא מכוון בד...
To the book |
|
|